אחד הדברים הכי בולטים בגיא זה הרגש והחיבור שלו לרגשות.
כחלק מהשכול אנחנו כואבים. כואבים על עצמנו ועל החוסר שלנו, שהרי המת, כנראה לא מרגיש עוד. לאט לאט אנחנו מבינים שהכאב, הוא גם חשוב באיזה שהוא מקום, הכאב מזכיר לנו שאנחנו אנושיים בעולם לא אנושי. הוא נותן לנו איזה חיבור למציאות בתפיסה מאוד קטנה שזה אשכרה קרה.
אלגרה ידוע בכמה הוא חברותי אבל זה ממש מעבר. זה איך שהוא פותח את ליבו מול אנשים. החוסר שפיטה הפשוט הזה, של לראות אדם באשר הוא ללא שום תפיסה או סטיגמה מסויימת. מה שמאוד אהבתי זה האנרגיה המדבקת בגיא. אלגרה נותן לנו את המקום הבטוח הזה, היותר אינטימי ושקט, ושאלגרה פותח את ליבו ומאפשר לאנשים להיפתח בחזרה הוא יוצר מן דיבוק מסוים, כזה שיש רק לגיא כזה שהוא נדיר ביותר.
את האור של אלגרה ואת מה שהוא הקרין החוצה כולם ראו. אני חושב שאחד הדברים היותר יפים שאלגרה יצר זה מה שהוא גורם לצד השני להרגיש. איך הוא שגורם לסביבה שלא להיפתח אליו. תחשבו כולכם על כמה כיף זה לשבת עם גיא. המקום הזה שלא שופט או מבקר בעיקר מקבל ונותן דו-שיח רציני שצריך. הוא היופי בגיא.
אני חושב שזה אחד הדברים היותר יפים שלמדתי מאלגרה, והיופי שבכך זה שהרבה פעמים הוא בכלל לא היה מודע לכמה הוא לימד את הסביבה שלו. הצניעות והטוהר הפשוטים הם שהכניסו כל כך הרבה אנשים למעגל שלו, ומעבר, נתן לכל הסביבה שלו להבין שיש את האור הזה.
מכלול התכונות הם שעשו את אלגרה למיוחד שבאדם הצדדים הקיצוניים באופי שלו, שבין הצחוקים והכיף והשטות לבין הרצינות וההקפדה וההתמדה.
גיא ניחן בכל התכונות האלה והדרך שלו לתמרן בין כל אלו, הוסיף מאוד למיוחדות של אלגרה, זה לשיחות נפש ולכיף עם החברים זה שיחות סקייפ ארוכות על כלום הוא בעצם גם לדמות של האח הגדול. זה לחום אהבה והילדותיות, וגם לדבקות במטרה והנחישות.
קשה לבוא ולומר דבר אחד על אלגרה, אי אפשר.
כל כך הרבה דברים אפשר לומר. מה שחשוב זה שהוא תמיד איתנו בלב, תמיד איתנו במעשים, במחשבות ולאן שלא נלך, יש את גיא, גיא שהאדיר את מי שבסביבתו, וחיבק ועטף את מי שעדיין לא שם.
אנחנו מתגעגעים ואוהבים.