גיא אלגרנטי

רצנו גיא ואני בטיילת לאורך חוף, השמש שקעה ורק זוהר כתום.. דהוי וצר חיבר את הרקיע והים.
דיברנו על הגשמת החלומות שלנו.. על הקשיים העומדים בדרכנו.. והאם לוותר או לא לוותר..
סיפרתי לגיא על איש זקן שפגשתי בטיול הגדול, עטור שיער לבן שופע..  חרוש קמטים.. עיניים טובות מחייכות..
"קח אותי אתכם, אף אחד לא מוכן לקחת אותי.. יש לי חלום לעשות טרק, ואני לא יכול לבד"
התבוננתי באיש הזקן וחייכתי

"אל תדאג, אין לך שום אחריות כלפי, מקסימום אשאר שם"  זו היתה תשובתו של האיש הזקן לשאלתי "ומה יקרה אם תתמוטט ותמות לי באמצע הטרק?".

בשש בבוקר ביום שלמחרת נפגשתי עם הטיילים הישראלים ומרחוק ראיתי את הזקן לבן השיער.
"אל תדאגו.. אני אחראי" אמרתי לחברה הישראלים, ונשאתי את התרמיל שלי על הגב.. את התרמיל של הזקן על החזה.. והתחלנו ללכת.
בלילה ישבנו והתחממנו סביב המדורה, אכלנו דייסת קורנפלור והאזנו לסיפורים של הזקן. הוא סיפר על עסקאות שעשה, סיפר על נשים שהיו, סיפר על חברים שאינם עוד..

משפט אחד שאמר זכור לי היטב "הרווחתי מיליונים והפסדתי מיליונים ואני לא מצטער על כלום" 
"אבל אני מצטער רק על הדברים שרציתי לעשות אבל פחדתי..."