נולד ב כ"ג באלול תשנ"ג 9.9.1993 גדל והתחנך בתל אביב
גיא למד בבית הספר היסודי ברמת אביב גימל, וסיים תיכון אליאנס ברמת אביב
התנדב ליחידה מובחרת "מגלן" ושרת בה כלוחם, נגב חוד ,חבלן.
גיא היה אוהב אדם, חבר מסור, עם לב רחב, אהבה ועשייה למען האחר. ניחן ביכולת לקרב לבבות לראות את ייחודו של כל אחד.
גיא ידע לעודד את חבריו ולרוממם בעיתות משבר.
גיא חתר למצוינות, היה נחוש ודבק במטרה, תוך רצון מתמיד לשפר את יכולותיו.
אהבתו של גיא למשפחה הייתה ללא גבולות, ותמיד שם את הוריו ואחיותיו בראש סדר העדיפויות.
גיא נפל ב 30.7.2014 יחד עם חבריו לנשק, עומר חי ומתן גוטליב , בהתפוצצות מטען בבנין מרפאה בגזרת חאן יונס, במהלך מבצע צוק איתן.
גיא זה לצלש מפקד האוגדה
הותיר אחריו הורים וחמש אחיות
בן 21 בנפלו
בנובמבר 2011 התגייס והתנדב גיא ליחידת מגלן בה שירת כלוחם והתמחה בחבלה, הסוואה ושימוש בנגב ובשאר אמצעים מיוחדים של מגלן.
גיא, השתתף במבצע "שובו אחים" לאיתור הנערים החטופים ומיד לאחר מכן נכנס לעזה עם היחידה וחבריו לתוך מבצע "צוק איתן". היחידה פעלה באזור חאן יונס, בניסיון לאתר ולהרוס מנהרות שחדרו לשטח ישראל.
בבוקרו של יום רביעי ה 30 ליולי נכנסה היחידה לפעילות מבצעית לאיתור מנהרה התקפית בניין מרפאה, בפאתי שכונת אבו דכא בגזרת חאן יונס בעזה. במהלך שהותם במבנה אירע פיצוץ אדיר... התפוצצות מטען רב עוצמה בעומק של שלושה מטרים מתחת לרצפת המבנה וגרמה לקריסתו. בפיצוץ נהרג גיא יחד עם שנים מחבריו לצוות עומר חי, ומתן גוטליב.
גיא אהב את חבריו לצוות ותמיד ניסה עודד ולרומם את רוח כולם.
כשהיו באוטובוס הצבאי לכיוון עזה שלח גיא בוואטסאפ של הצוות את ההודעה הבאה:
"חברים אני סתם שולח הודעה אולי באיזה שהוא מקום בשביל הרוגע הפנימי של כל אחד מאיתנו, לא חשוב מה יהיה, כניסה , הפסקת אש, כל דבר, לא הייתי בוחר שום מקום אחר להיות בו מאשר איתכם, עדיף להיות בשטח כשיורים לנו על הבית מאשר להתחבא במקלט.
אנחנו באמת נמצאים במקום מאוד מיוחד, נתמוך אחד בשני בכל רגע ונדחוף קדימה כי אנחנו אריות...
אין סיבה להודעה הזאת , סתם לראבק.
אוהב אותכם לוחמים"
בגיא היה גם צד רך ושחר שלום. תמיד ניסה לבחור בדרך של פשרה, תמיד ראה את הצד השני, הבין והרגיש את המיית הלב של מי שעומד מולו... ותמיד העדיף את דרך השלום האחווה והרעות.
חבר של גיא לצוות סיפר לנו שפעם אחת שלאחר קרב פנים אל פנים קרוב בעזה החבר'ה היו מכונסים בעצמם, אותו בחור ישב בצד מרוחק מהחברים.. גיא ניגש אליו אימץ אותו אל ליבו ובמשך כשעה הם דברו וגיא לא הניח לו והמשיך לחבוק אותו בזרועתיו הגדולות והחזקות עד שהחבר לצוות נרגע. ואפילו ברגעים הקשים ביותר של קרב יריות אמיתי, גיא ידע לאהוב, לעודד ולחבק את חבריו, גם ברגעים כאלו ידע לראות את האחר.
לילה לפני שגיא נהרג היחידה היתה בהתרעננות וכשצאתי לטייל עם הכלבים באמצע הלילה דברתי עם גיא בטלפון, הוא לא סיפר לי הרבה ממה עבר עליהם במהלך המלחמה אך חשתי שקולו שונה מהשיחה שהיתה לנו יום קודם וכששאלתי אותו לפשר הדבר,
גיא סיפר על חברים שנפצעו לידו מכדורים טועים.. על חבר מיחידה אחרת שנהרג לידו מכדור צלפים. בימיו האחרונים גיא טעם מטעם המלחמה.. ובסיום השיחה אמר "אבא אתה יודע זה לא שווה את זה... זה לא הפתרון הנכון... חייבים לעשות משהו שונה... צריך שיהיה שלום.."
